מלא טופס ייעוץ | English | כניסה לחברים
...כך ברא אותי הטבע... יצירתי, חושב ומתחדש

טריפאלה | פורמולה איורוודית חדשה 

צמחי מרפא קלאסיים מהרפואה ההודית!

 
 


שלושה זנים פרוביוטיים 
10 מיליארד חיידקים חיים!
 
 

רמות גבוהות של שומנים בדם - אפשרויות לטיפול צמחי

 
21/08/2007 , מאת: שרון קוצר וחן חיים נחמיאס
 

צמחי מרפא מהווים בשנים האחרונות טיפול טבעי יעיל ברמות גבוהות של שומנים במחזור הדם, המועדף ע"י מטפלים רבים ברחבי העולם. הטיפול בצמחים נחשב ליעיל ובטוח ופועל במטרה לאיזון כללי של מערכות הגוף תוך כדי ראייה כוללת של התופעה, מעבר ל"פיצוי הפיזיולוגי" הישיר של ירידה בערכי השומן.

צמחי מרפא ידועים בשימוש נרחב ברפואה העממית לטיפול במגוון מחלות לב ומחלות כבד. עם העלייה הסטטיסטית במאה השנים האחרונות בתפוצת מחלות הלב ויתר לחץ הדם, הלך וגבר הצורך והשימוש בצמחי מרפא לטיפול בבעיות אלו. עם השנים מספר צמחים נחקרו ונמצאו כיעילים לשיפור תפקודו התקין של הכבד ולשיפור ברמות השומנים בדם, תוך כדי טיפול ומניעה של מחלות כבד ודם והמרצה כללית של תהליכי עיכול וספיגה.
 
מערכת הדם היא מערכת סגורה של ורידים ועורקים המתפרשת על כל פני שטח הגוף ונושאת עימה חמצן ושאר חומרי מזון החיוניים לתפקודם התקין של כל התאים בגוף. הכבד מהווה נדבך חשוב ביותר במערכת הדם, בהיותו המווסת רמות של חומרים חיוניים רבים, בהם שומנים מסוגים שונים, חלבונים, סוכרים ויטמינים וכו'. הכבד משמש כמרכז הניקוז והטיהור של הגוף כולו - דרך מערכת הדם, ומתפקד למעשה כמפעל הכימי של הגוף. כל חומרי הפסולת וה"שפכים" למיניהם של כל רקמות הגוף, בהם השומנים העודפים, מתנקזים מהדם אל הכבד ושם עוברים תהליכים שונים של פירוק, המרה ונטרול. כל האטה או חסימה של התהליכים הנ"ל תגרום באופן ישיר להצטברות של רעלנים ושומנים ברקמות השונות ובדם.
סוגי השומנים הנפוצים בדם הם לרוב טריגליצרידים (מולקולות שומן הקשורות לסוכר), וכן כולסטרול הנחלק ל
LDL שהוא ה"כולסטרול הרע " המיוצר בכבד וכן מגיע מהתזונה, ו- HDL , ה"כולסטרול הטוב" שהוא למעשה משמש כ"מטאטא" של מערכת הדם ואמור לפנות את הכולסטרול הרע מהדם ולהחזירו לעיבוד ופירוק בכבד.
 
אחת ההשערות הרווחות כיום גורסת כי רדיקלים חופשיים הנמצאים בדם עלולים להביא לחימצון מולקולות שומן ולשנות את הרכבן הכימי ובכך למנוע את הזיהוי הדרוש לכניסתן מחדש לפירוק בכבד. בנוסף, נזקים חימצוניים עלולים לגרום לפגיעה בתאי האנדותל המצפים את כלי הדם מבפנים. לתהליך הקרישה הנוצר במקום, נדבקות טסיות ומולקולות שומן וכך נוצר הפלאק הטרשתי, שאליו נדבקות עוד ועוד מולקולות שומן עד לסתימת העורק. 
השפעת הצטברות גבוהה של שומנים בדם, גורמת בנוסף לירידה בגמישותם של כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם. כך נוצרת זרימה מערבולתית הפוגעת אף היא בדופנות כלי הדם וחוזר חלילה – תהליך הרסני המחמיר מעצמו.
כלי דם סתום או מוצר גורם לבעיה בזרימת הדם, ויכול לנתק אזורי תאים שלמים מאספקת דם וחמצן זמין ולהביא למוות תאים. בין המחלות הבולטות במצב זה היא טרשת העורקים. הסכנה הממשית ביותר היא סתימה של כלי דם מרכזי המוביל דם אל הלב עצמו (העורקים הכליליים) ולגרימת התקף לב. סכנה מוחשית נוספת היא סתימה של כלי דם במוח בין היתר ע"י תסחיף שומני וגרימת שבץ מוחי.

בניגוד לתרופות מקובלות, אשר להן לעיתים אין כל מטרה לאזן את בעיית השומנים לטווח הארוך (ובד"כ לקיחתן היא לתקופות בלתי מוגבלות) – הטיפול הצמחי ההוליסטי מתייחס לבעיה בצורה שונה.
כתוסף טבעי, צמחי מרפא מסייעים לתהליך הריפוי ע"י "השבת התדר הנכון" לפעולת הגוף, תוך כדי איזון וויסות פעולת המערכות השונות, בדרך לבריאות אופטימאלית. צמחי מרפא עובדים יחד עם המקצב הטבעי של הגוף ואינם מתערבים או מפרים את האיזון הקיים – כאשר משתמשים בהם בתבונה. בכל אופן, טיפול צמחי מומלץ להתלוות לשינויים תזונתיים ופעילות גופנית שוטפת.
 
מטרות הטיפול הצמחי

1. המרצה של פעילות מטאבולית בכבד הקשורה לפירוק והפרשה של שומנים.
2. וויסות של רמות תקינות בשומני הדם. (כולסטרול וטריגליצרידים).
3. פעילות נוגדת חימצון בדם, והפחתה במידת קרישתיות הדם.
4. הגברת הפרשה וייצור מלחי מרה בכבד.
5. סיוע בהגנה ובחידוש תאי הכבד במקרים של פגיעה עקב חשיפה לרעלנים 
    סביבתיים, תרופות וכו'.
6. הגברת התנועה הפריסטלטית של מערכת העיכול ומניעה חלקית של ספיגה חוזרת 
     
צמחים בעלי טעם מר ידועים ברפואת הצמחים העממית והמודרנית כמשפרים פעילות ותפקודי כבד.
כאשר המוח מזהה ע"י עצבי גבשושיות הטעם שבלשון סימן לטעם מר – באופן טבעי המוח מפרש זאת כחומר רעיל העלול להוות סכנה לגוף, וכל מערכת העיכול מתגייסת למשימה - לפרק כביכול את ה"חומר המסוכן", לנטרלו ולסלקו מן הגוף.
שרשרת הפעולות הללו כוללות עלייה בהפרשת חומצת קיבה, הגברת הפרשתן של מיצי מרה מהכבד ומכיס המרה, הגברת פעולה אנזימטית בכבד, הגברת התנועתיות(פריסטלטיקה) לאורך כל צינור העיכול וכו'.
כל זאת, עוד לפני כניסתם הישירה של החומרים הפעילים בצמח אל המע' הפורטלית ולפני פעולתו הייחודית של כל צמח וצמח הודות לחומרים הביוכימיים הידועים שבו.
עם התקדמות המחקר בנושא רפואת צמחים בעולם הובהר יותר אופן פעולתם של הצמחים המרירים וכן זוהו מספר תכונות ייחודיות לצמחים או משפחות צמחים בהקשר למע' הפורטלית.
שתי תכונות עיקריות ל"צמחי כבד" הן – כולרטים
 (Choleretics)המגבירים ייצור והפרשת מרה בכבד,וצמחים כולגוגים (Cholagogues) המתמקדים בעיקר בהגברת מידת הריכוז וההפרשה של מלחי המרה בכיס המרה. כעיקרון רוב הצמחים המרירים משלבים בתוכם את שתי התכונות הללו כאשר לכל צמח "האישיות" הייחודית לו.
כעומק המחקר והלמידה בנושא, כך נפרשים ומתגלים עם הזמן תכונות ומנגנוני פעולה חדשים, הקשורים ביכולת פירוק של רעלים וזנוטוקסינים בכבד, שיקום של תאים הפטוציטים לאחר פגיעה, פעולה אנטי חימצונית, פעילויות אנזימטיות שונות וכו'.

ברחבי העולם, במסורות השונות הצמחים המרירים משמשים לטיפול במחלות כבד, אבני כיס מרה וכן רמות גבוהות של שומנים בדם, חלקם נחקרו לאחרונה ושימושיהם המסורתיים לכאורה אומתו.

שיטת המיצוי המועדפת של חלק מהצמחים שיובאו להלן המשמרת את טעם הצמח המקורי, יחד עם מיצוי מרבי של החומרים הפעילים של כל צמח - היא בטינקטורה
Tincture (מיצוי במים ובאלכוהול). שימוש באקסטרקטים יבשים Dry extracts יעיל גם הוא לטיפול בשומנים בדם, אך הוא עוקף למעשה את חוש הטעם ומכלול הפעולות שלו מוגבל יחסית. יחד עם זאת, מרבית המחקרים אודות צמחי מרפא לשימושים אלו נערכו בשימוש עם אקסטרקט יבש תקני. בשיטה זו קל יותר לשמור על רמה אחידה של חומר פעיל הנחוצה לאמיתות המחקר. מצאנו ששילוב של שתי השיטות הוא היעיל ביותר.

עלי ארטישוק Cynara scolymus
 
בעלי טעם מריר אופייני,בעלי אנרגיה כללית מעוררת של חילוף חומרים בגוף ופעילים לשיפור פעילות ספיגה במע' העיכול. זאת ע"י יכולת המרצה של ייצור והפרשה של מלחי מרה במע' הפורטלית, שהוכחה במספר מחקרים קליניים ומעבדתיים.[i] [ii] ארטישוק נחשב לאחד הצמחים הדומיננטיים כיום, לטיפול במחלות מטאבוליות הקשורות בתפקוד הכבד וכן להורדה של רמות שומנים גבוהות במחזור הדם, ככל הנראה בשל החומר הפעיל העיקרי cynarin.
עלי הארטישוק ממריצים את פעולת הניקוי וסילוק הפסולת בגוף -  ע"י שיפור ביציאות, מגבירים פעילות של פירוק רעלים בכבד[iii]
, ומסייעים באופן משמעותי בהגנה ובשיקום של תאי כבד פגועים.[iv] בנוסף, עלי ארטישוק מסייעים בהורדת רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים במחזור הדם.[v] [vi]
כל אלו הופכים את הארטישוק לאחד הצמחים החשובים לסיוע בהורדת רמות כולסטרול בדם כפי שהודגם במחקר[vii], אשר הראה כי ארטישוק תרם להפחתה של כ-20% ברמות הכולסטרול לאחר 50 יום בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
עלי הארטישוק יעילים לצרכים אלו, במיצוי אלכוהולי (רצוי מן הצמח הטרי) בכמויות יחסית גבוהות (25-50 סמ"ק לשבוע) וכן בכמוסות של אקסטרקטים יבשים סטנדרטיים.
 
כורכום curcuma longa
 
השורש משמש למטרות רפואיות הן ברפואה הסינית והן ברפואה ההודית מזה אלפי שנים, בייחוד כצמח אנטי דלקתי, למחלות כבד ועיכול, כמניע ומזרים דם (ע"פ הראייה הסינית) ועוד שימושים רבים נוספים. כהמשך לכך, מחקרים כיום מתמקדים בשימושים הרפואיים של הכורכום, בעיקר לגבי המרכיב העיקרי curcumin. מחקרים מוקדמים הראו כי הכורכום תורם להגברה של ייצור והפרשת מרה בכבד.[viii] הכורכום תורם להגנה וחידוש של רקמות כבד פגועות - במחקר נבדקה יעילותם של מספר חומרים בצמח להגנה כנגד החומר carbon tetrachloride הפוגע בתפקודי הכבד. [ix]
לכרורכום תכונות אנטי חמצוניות אשר הוכחו כמונעות חמצון של מולקולות שומן
lipid peroxidation[x], ומסייעות בטיפול הכולל להורדת רמות גבוהות של שומנים בדם ומניעת פלאק טרשתי.
הכורכום נמצא יעיל בטיפול להורדת רמות של
LDL וטריגליצרידים[xi], וכן תורם להעלאת רמות של HDL[xii]. השימוש בכורכום יעיל במיצוי אלכוהולי וכן בכמוסות של אקסטרקטים יבשים סטנדרטיים, וכמובן, כתבלין המוסף למזון באופן יומיומי, למניעה של מחלות לב וטרשת עורקים והגנה על הכבד.
 
גדילן מצוי Silybum marianumCardus /
 
הוא צמח הנפוץ ברוב חלקי הארץ בעונת האביב, לזרעים טעם מריר אופייני והוא נמצא בשימוש שנים רבות ברפואת הצמחים המערבית, כצמח כולגוגי לטיפול בבעיות כבד, לרבות אבנים בכיס מרה ודלקות כבד.[xiii] גדילן מצוי מכיל silymarin, חומר נוגד חמצון חזק אשר תורם לשיקום והגנה של תאי כבד פגועים דרך מספר אופנים -  ע"י הגברת סינטזה של חלבונים בתאים הפטוציטים [xiv], עיכוב של חימצון שומנים וייצוב של ממברנות בתאים[xv]. הגדילן הוא אחד הצמחים החשובים כיום להגנה ושיקום הכבד לאחר פגיעה ממושכת מאלכוהול, שימוש בתרופות, סמים וכו', כמו גם במקרים של שחמת הכבד וכבד שומני. יעיל לשילוב בטיפול להורדת רמות שומנים בדם, במיוחד במקרים העקשניים, כאשר ישנה פגיעה בתפקודי הכבד[xvi].
גדילן מצוי יעיל למצבים של רמות גבוהות של שומנים וסוכר בדם (סינדרום
X), כנראה בשל יכולת ההגנה ושיקום תאים הפטוציטים. מחקר שנערך במשך 12 חודשים בקרב סוכרתיים החולים בשחמת הכבד (cirrhosis) הראה ירידה ברמות הסוכר והפחתה בייצור עודף של אינסולין, תוך שיפור רציף בתפקודי הכבד[xvii].

צמחים כולרטים / כולגוגים נוספים אשר יכולים לשמש כחלק בטיפול, לשיפור וייעול פעולת הכבד :

לענות -  
  Artemisia spp. ורבנה רפואית - Verbena off. 
כילודוניום -
   Chelidonium majusערבז - Gentiana lutea 
מרוביון מצוי -
  Marrubium vulgare  בופלאורום - Bupleurum falcatum
חותם זהב -
Hydrastis Canadensis   מהוניה - Mahonia aqifolium 
ברבריס - 
Berberis vulgaris     עשנן - Fumaria officinalis  
 גרגיר הנחלים -
Nasturtium officinale     חומעה - Rumex crispus
 
 
ג'ינג'ר / זנגוילZingiber off.

שורש הנפוץ בארצות אסיה ומשמש ברפואות המסורתיות השונות מזה אלפי שנים. תמצית ג'ינג'ר גורמת להגברה והמרצה כללית של ספיגה וניקוז במע' העיכול,[xviii] בין היתר ע"י הגברה של זרימת דם לאזור. הג'ינג'ר הוא אחד הצמחים החשובים כיום, המסייעים בשיפור המרצת זרימת דם פריפרית[xix] ובכך מביא לחמצון יעיל והזנה של רקמות, לשיפור מקצבים ביולוגיים בגוף ועד להגברת החיוניות ורמת האנרגיה הכללית. הג'ינג'ר מכיל מספר חומרים שנתגלו כנוגדי חמצון יעילים[xx] והוא מוכר גם בשל שימושיו האנטי דלקתיים.
כל אלו משפרים את תהליך עיכול השומנים בגוף ומפחיתים עומסים מטבוליים, אשר לאורך זמן עלולים להביא לפעולת כבד לקויה ולהצטברות של שומנים בדם. מעבר לכך, הג'ינג'ר יעיל בטיפול הכולל, בעיקר למניעת היצרות עורקים במקרים של עודף כולסטרול, ע"י הפחתה ברמת קרישתיות הדם וצימות טסיות[xxi] הדם.
 
ג'ימנמה Gymnema silvestra

ג'מנמה הוא צמח מטפס המגיע עד לגובה 8 מטרים וגדל ביערות ובשטחים פתוחים בהודו, סין ושאר מזרח אסיה.
הצמח משמש בהודו אלפי שנים לטיפול בסוכרת והוא אף ידוע בשימוש בעולם כצמח מפחית תיאבון וממתן את התשוקה לפחמימות והטעם המתוק.
מחקרים רבים הראו את פעולתו ההיפוגליקמית של הצמח להורדת רמות הסוכר בדם בצום ולאחר הארוחות[xxii], וע"י כך להורדה במינון התרופות להן הזדקקו המטופלים[xxiii]. במחקרים אלו ואחרים נצפתה אף ירידה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים[xxiv] וברמת ההמוגלובין
A1C בדם. ג'ימנמה הוא צמח מריר המשפר תהליכי עיכול, בעל השפעה גם על תפקודי הכבד והוא מהווה חלק חשוב בטיפול בכולסטרול וטריגליצרידים, במיוחד כאשר בנוסף ישנן רמות גלוקוז גבוהות בדם.
 
מלון מר Charantia momordica

הוא צמח הנפוץ בהודו ודרום מזרח אסיה ומשמש ברפואה ההודית המסורתית במשך מאות שנים לטיפול במחלות שונות כמו סכרת, מחלות לב וחולשה כללית. מלון מר הוא צמח שנחשף למערב רק בשנים האחרונות ועל כן כמות המחקרים (על בני אדם) היא מועטה. מניסיונם של מטפלים רבים בצמחי מרפא ברחבי העולם, הצמח יעיל למצבים המשלבים רמות גבוהות של כולסטרול וסוכרים בדם. לאחרונה החלו להיערך מחקרים רבים על פעילות הצמח בהקשרים הללו (בעיקר בחולדות) והוא נמצא כיעיל ביותר להפחתה של
LDL, העלאה של HDL, תוך הורדה משמעותית של רמות הסוכר.[xxv] תוצאות אלו חזרו על עצמן מספר פעמים בניסויים שונים ברחבי העולם גם בקרב חולדות סוכרתיות.[xxvi] מלון מר הוא צמח שללא ספק ימשיך להיחקר רבות בשנים הקרובות, בדומה למספר צמחים הודים נוספים, עם המודעות הגוברת לאיורוודה - הרפואה ההודית המסורתית, על מגוון צמחי המרפא הקיימים בה.

צמחים נוספים :

עלי זית (Olea europea) שימשו במשך מאות שנים באזור הים התיכון כצמח מרפא מקומי, זמין ויעיל לטיפול במחלות כמו סכרת ומלריה ולטיפול במגוון בעיות נפוצות, החל מהרגעה כללית ועד לטיפול במחלות לב. עלי הזית נמצאו מכילים כמויות רבות של חומרים נוגדי חמצון וחומרים נוספים אשר נבדקו ונמצאו יעילים להורדת לחץ הדם[xxvii] וויסות שומני הדם, בהם .Oleuropein בנוסף, עלי זית עוזרים בשיפור זרימת הדם בעורקים הכליליים ע"י הרחבתם, והם בעלי יכולת לווסת הפרעות קצב לב. הצמח יעיל כחלק מפורמולה עם צמחים נוספים, במיצוי אלכוהוליאו באקסטרקט יבש, כמו גם בחליטה של העלים היבשים.

אגוז שחור (Juglans nigra) הוא עץ נשיר הגדל במספר אזורים בעולם, לקליפת האגוז תכונות אנטי פרזיטיות ואנטי בקטריאליות שנחקרו בהרחבה בשנים האחרונות. הצמח נמצא ממריץ ומייעל את פעולת הכבד, (בין היתר ע"י הגברת זרימת הדם אל הכבד) ומווסת את רמות שומני הדם. יעיל בעיקר במיצוי אלכוהולי -  בשל הטעם האופייני והשפעתו על הכבד.

געדה מצויה (Teuchrium pol.) צמח הגדל בר בישראל בעל טעם מריר חזק המוכר בקרב האוכלוסייה הערבית המקומית כתבלין לתה ובשימוש רפואי למגוון מחלות כבד ועיכול. מניסיוננו הצמח יעיל לתמיכה בפעילות הכבד, במצבים של ספיגה לקויה, כבד שומני ורמות גבוהות של טריגליצרדים וסוכרים. זהו צמח שאינו מוכר למטפלים רבים בצמחי מרפא בארץ, כל שכן לקהילת המדע, ואין בנמצא עדיין מחקרים משמעותיים התומכים בשימושים אלו. השימוש בצמח אינו מצריך כמויות גבוהות במיוחד 10-25 סמ"ק בשבוע (במיצוי אלכוהולי) על מנת להראות יעילות ובכל מקרה אינו מומלץ לשימוש לאורך תקופות ממושכות. ניתן ללקיחה גם כחליטה.

סכיסנדרה סינית (Schisandra chinensis) צמח חמשת הטעמים, משמש כצמח מרפא ברפואה הסינית כבר אלפי שנים למגוון רחב של פתולוגיות. הסכיסנדרה נחשבת לצמח אדפטוגני    
(
Adaptogen) התומך בפעילות בלוטת האדרנל, כצמח מחזק  (Tonic) היעיל במצבי תשישות וחולשה, לאחר מחלות שונות, סטרס ממושך וכו'.
הצמח יעיל לשיפור בתפקודים מנטאליים ופיזיים, מגביר רגישות חושית ומשפר רמת ריכוז וקורדינאציה. בנוסף הסכיסנדרה תומכת בפעולת הכבד[xxviii] ונמצאה יעילה בשיפור ספיגה במע' העיכול ובשיקום תאי כבד פגועים.[xxix]
הצמח יעיל ובטוח לשימוש גם במשך תקופות ארוכות מהסיבות שהוזכרו לעיל - כצמח מחזק ובונה, אשר בנוסף תומך ומעודד במצבים של עייפות וסטרס ממושך, המונעים קיום פעילות גופנית הנחוצה לתהליך.
פורמולה לדוגמא:

1. DIGEX 12 של ברא צמחים לרמות גבוהות של שומנים בדם:
    טינקטורה:
שם הצמח
5 מ"ל מיצוי מכיל:
מלון מר (Charantia momordica )
200 mg
ארטישוק (Cynara scolymus)
350 mg
כורכום (Curcuma longa)
250 mg
עלי זית (Olea europea)
150 mg
אגוז שחור (Juglans nigra)
250 mg
זנגויל (Zingiber off.)
750 mg
מינון - 5-7.5 מ"ל – שלוש פעמים ביום לפני הארוחות, או על קיבה ריקה.
 
2.
  
 כמוסות Dry extracts:
שם הצמח
כמוסה של 400 מ"ג מכילה
גדילן מצוי( Silybum marianum)
200 mg
ארטישוק (Cynara scolymus)
100 mg
כורכום (Curcuma longa)
100 mg
מינון – 2 כמוסות – פעמיים ביום לפני הארוחות, או על קיבה ריקה.


לסיכום,
טיפול צמחי להורדה של רמות שומנים גבוהות בדם נמצא כיעיל, כפי שמשתמע ממחקרים ומעקבים קליניים רבים ברחבי העולם, כמו גם מהניסיון העשיר שנצבר ב-ברא צמחים. יש לציין כי הטיפול נמשך על פני מספר שבועות ואולי גם חודשים על מנת להגיע לתוצאות טובות, כאשר מומלץ כאמור לשלבו יחד עם פעילות גופנית ותזונה נכונה.

 


[i]Tixier, L: Presse Med 44, 880 (1939)
[ii]Preziosi, P. and loscalzo, B: Arch int Pharmacodin 117, 63 (1958)
[iii]Rocchietta, S: Minerva Med 50, 612 (1959)
[iv]Kiso, Yet al: Nat Prod 46, 841 (1983)
[v]Cima, G and Bonora, R: Minerva Med 50, 2288 (1959)
[vi]Eberhardt, G: Z Gastroenterologie 11, 183 (1973)
[vii]Montini, M et al: Arzneim-Forsch 25, 1311 (1975)
[viii]Grabe, F: Arch Exp Path Pharmacol 176, 673 (1935)
[ix]Kiso, Y. et al: Planta med 49, 185 (1983)
[x]Sharma, O.P: Biochem Pharmacol 25, 1811 (1976)
[xi] Chang, H. P.P: Pharmacology and Applications of Chinese Materia Medica, Vol 2, World Scientific Publishing Co, Singapore (1987)
[xii]Dixit, V.P. et al: Ind J Phys Pharmacol 32, 5199 (1988)  
[xiii]Madaus G. Lehrbuch der biologischen Heilmettel, Band I. Georg Olms Verlag, Hildesheim, 1976
[xiv]Jacobs BP et al. Am J Med 2002; 113: 506
[xv]Rambaldi A et al. Cochrane Database Syst Rev 2005; (2): CD003620
[xvi]Pepping J. Am J Health Syst Pharm 1999; 56 :1195
[xvii]Velussi M, et all: J Hepatol. 1997 Apr;26(4):871-9
[xviii]British Herbal Medicine association's, Scientific committee, BPH 1983.
[xix]Mills SY. The A-Z of Modern Herbalism 1989
[xx]Zhou Y. and Xu R.: Cbung-Kuo Chung Yao Tsa Chih 17, 368, 373 (1992)
[xxi]Srivastava K.C.: Prostagland Leukot Essent Fatty Acids 25, 187 (1986).
[xxii]Ethnopharmacol 1990; 30(3): 281-294Shanmugasundaram ER, Rajeswari G, Baskaran K et al. J
[xxiii]2001, Issue 76.Joffe DJ, Freed SH. Newsletter for Professionals in Diabetes Care. Oct 31,
Ethnopharmacol 1990; 30(3): 295-300 [xxiv]Baskaran K, Kizar Ahamath B, Shanmugasundaram KR et al. J
[xxv]Chaturvedi P. Br J Biomed Sci. 2005 ; 62(3):124-6.
[xxvi]Chaturvedi P, George S, Phytother Res. 2004 Nov;18 (11):954-6
[xxvii]Petkov, V. and Manolov, P., Arzneim. Forsch 22, 1476 (1972)
[xxviii]Ko KM et al. Planta Medica 1995; 61: 134
[xxix]Lu H, Liu GT. Chung Kuo Yao Li Hsueh Pao 1990; 11: 331
 



 

 
 

הוסף תגובה:

וובמאסטר